רפלקציה אישית :
לפני ישיבת הצוות הייתי די אבודה בהקשר לנושא הסרט.עברנו 2 ימי צילום והיו לנו חומרים ראשוניים שערכנו אבל לא היה איזשהו שיא. ישנם כל כך הרבה כיוונים אליהם ניתן לקחת את הסרט וזה גרם לי לדחות את מועד ההחלטה לגבי הכיוון שאותו נבחר בסוף. לא ידעתי איך אפשר להשתמש בסיפור כך שיהפוך לסרט מעניין עם מסר. בישיבת הצוות העלנו רעיונות שיעזרו למקד את הסרט ולהפוך אותו למעניין עבור הצופה. ישיבת הצוות הראשונה גרמה לי להבין שיש לנו עוד המון עבודה. יש עוד הרבה חומרים שצריך לצלם ולערוך. בנוסף,עלינו להחליט לאן הסרט מובל ולצלם סצינת שיא שתיהיה הנקודה המעניינת והזכורה ביותר בסרט. למרות העבודה הרבה שנשארה, כעת אני יודעת יותר טוב איזה אפשרויות קיימות על מנת לפתח את הסרט והדברים שנותרו הם לבחור את האפשרות, או כמה אפשרויות, הטובות ביותר,לצלם את הסצנות המתאימות ולערוך את הכל לסרט.
לאחר החזרה מחופשת הפסח, חשבנו על הרעיון להחליף נושא עוד לפני שגילינו שנמחקו לנו החומרים. למרות שהיו לנו כמה אופציות איך להמשיך את הסרט, רובן ידענו שלא יקרו משום שדיברנו עם הגיבורה של הסרט (ליאת) והבנו שלנסוע לצלם את אימא שלה זו בעיה, גםבשביל לצלם את אבא שלה בעבודה צריך אישור מיוחד לזה. אז ככה שהיינו קצת תקועות. אני אישית לא רציתי לוותר על הסרט על ליאת, עד הרגע האחרון שהתעקשתי עליו, כי מפאת הזמן שהיה לנו עד סוף השנה זאת הייתה האופציה הטובה ביותר שלנו לדעתי. כאשר נמחקו כל הקבצים והבנתי שאין אפשרות לשחזר אותם, האופציה על הסרט על ליאת הייתה כבר לא רלוונטית משום שלא היינו יכולות לקבוע איתה מספיק ימי צילום כדי לשחזר את כל החומרים ולהוסיף חומרים חדשים. לכן חשבנו על רעיונות שונים עד שהגענו לרעיון לעשות סרט על התהליך שאין לנו סרט ואנחנו מחפשות נושא חדש. לדעתי זה הסרט הכי טוב שאפשר לעשות כחלק ממגמת תקשורת משום שהוא משקף בצורה הטובה ביותר את מה שכל תלמידי המגמה עוברים. במהלך הצילומים כל הקבוצה הייתה צריכה להשתתף, דאגתי לקחת חלק בכל שלבי העבודה.
בתור במאית, אני משתתפת בכל שלבי העבודה. בכל ימי הצילום אני מלווה את הצלמת, כאשר קודם לכן בנינו ביחד תכנון יום צילומים הכולל את הסצינות שצריך לצלם, זוויות צילום, מה שומעים,מה רואים ומה מטרת הסצנה.גם בשלבי העריכה, אני יושבת עם העורכת,ובהתאם לרעיון אותו אני רוצה להעביר בסרט אני אומרת לעורכת איזה חלקים לחתוך, איפה למקם ומה לשנות. גם בתיק הפקה אני מנסה להיות כמה שיותר מעורבת, המפיקה קובעת את ימי הצילום בהתאם למה שאני מתאמת עם הגיבורה הראשית של הסרט ומזמינה ציוד. המטרה שלי בתור במאית הוא להיות מעורבת בכל התפקידים בסרט ולכוון אותו כך שיצא הכי טוב שאפשר. כל העבודה נעשית במקסימום שיתוף פעולה על ידי כל הקבוצה, כאשר כולן יודעות מה קורה בכל שלב ואני מתווכת בין המפיקה,הצלמת והבמאית בהתאם לתפקיד שלהן בסרט. גם בצילומי הסרט החדש, חשבתי איפה הכי טוב לצלם כל סצינה, מה סדר הסצינות, מה מטרת כל סצינה ומה לחתוך או להשאיר בעריכה. לדעתי, תפקיד הבמאית הוא מאתגר משום שהוא בעצם אומר להיות אחראית על כל מה שקורה בסרט- צילום,הפקה,עריכה..אבל גם יש בכך יתון משום שאני מודעת הכי טוב למה שהולך ומבינה מה הקשר של כל דבר כך שגם יותר קל לי בימי צילום לדעת מה אני רוצה להוציא בסצינה ואחר כך לערוך אותה.
לפני ישיבת הצוות הייתי די אבודה בהקשר לנושא הסרט.עברנו 2 ימי צילום והיו לנו חומרים ראשוניים שערכנו אבל לא היה איזשהו שיא. ישנם כל כך הרבה כיוונים אליהם ניתן לקחת את הסרט וזה גרם לי לדחות את מועד ההחלטה לגבי הכיוון שאותו נבחר בסוף. לא ידעתי איך אפשר להשתמש בסיפור כך שיהפוך לסרט מעניין עם מסר. בישיבת הצוות העלנו רעיונות שיעזרו למקד את הסרט ולהפוך אותו למעניין עבור הצופה. ישיבת הצוות הראשונה גרמה לי להבין שיש לנו עוד המון עבודה. יש עוד הרבה חומרים שצריך לצלם ולערוך. בנוסף,עלינו להחליט לאן הסרט מובל ולצלם סצינת שיא שתיהיה הנקודה המעניינת והזכורה ביותר בסרט. למרות העבודה הרבה שנשארה, כעת אני יודעת יותר טוב איזה אפשרויות קיימות על מנת לפתח את הסרט והדברים שנותרו הם לבחור את האפשרות, או כמה אפשרויות, הטובות ביותר,לצלם את הסצנות המתאימות ולערוך את הכל לסרט.
לאחר החזרה מחופשת הפסח, חשבנו על הרעיון להחליף נושא עוד לפני שגילינו שנמחקו לנו החומרים. למרות שהיו לנו כמה אופציות איך להמשיך את הסרט, רובן ידענו שלא יקרו משום שדיברנו עם הגיבורה של הסרט (ליאת) והבנו שלנסוע לצלם את אימא שלה זו בעיה, גםבשביל לצלם את אבא שלה בעבודה צריך אישור מיוחד לזה. אז ככה שהיינו קצת תקועות. אני אישית לא רציתי לוותר על הסרט על ליאת, עד הרגע האחרון שהתעקשתי עליו, כי מפאת הזמן שהיה לנו עד סוף השנה זאת הייתה האופציה הטובה ביותר שלנו לדעתי. כאשר נמחקו כל הקבצים והבנתי שאין אפשרות לשחזר אותם, האופציה על הסרט על ליאת הייתה כבר לא רלוונטית משום שלא היינו יכולות לקבוע איתה מספיק ימי צילום כדי לשחזר את כל החומרים ולהוסיף חומרים חדשים. לכן חשבנו על רעיונות שונים עד שהגענו לרעיון לעשות סרט על התהליך שאין לנו סרט ואנחנו מחפשות נושא חדש. לדעתי זה הסרט הכי טוב שאפשר לעשות כחלק ממגמת תקשורת משום שהוא משקף בצורה הטובה ביותר את מה שכל תלמידי המגמה עוברים. במהלך הצילומים כל הקבוצה הייתה צריכה להשתתף, דאגתי לקחת חלק בכל שלבי העבודה.
בתור במאית, אני משתתפת בכל שלבי העבודה. בכל ימי הצילום אני מלווה את הצלמת, כאשר קודם לכן בנינו ביחד תכנון יום צילומים הכולל את הסצינות שצריך לצלם, זוויות צילום, מה שומעים,מה רואים ומה מטרת הסצנה.גם בשלבי העריכה, אני יושבת עם העורכת,ובהתאם לרעיון אותו אני רוצה להעביר בסרט אני אומרת לעורכת איזה חלקים לחתוך, איפה למקם ומה לשנות. גם בתיק הפקה אני מנסה להיות כמה שיותר מעורבת, המפיקה קובעת את ימי הצילום בהתאם למה שאני מתאמת עם הגיבורה הראשית של הסרט ומזמינה ציוד. המטרה שלי בתור במאית הוא להיות מעורבת בכל התפקידים בסרט ולכוון אותו כך שיצא הכי טוב שאפשר. כל העבודה נעשית במקסימום שיתוף פעולה על ידי כל הקבוצה, כאשר כולן יודעות מה קורה בכל שלב ואני מתווכת בין המפיקה,הצלמת והבמאית בהתאם לתפקיד שלהן בסרט. גם בצילומי הסרט החדש, חשבתי איפה הכי טוב לצלם כל סצינה, מה סדר הסצינות, מה מטרת כל סצינה ומה לחתוך או להשאיר בעריכה. לדעתי, תפקיד הבמאית הוא מאתגר משום שהוא בעצם אומר להיות אחראית על כל מה שקורה בסרט- צילום,הפקה,עריכה..אבל גם יש בכך יתון משום שאני מודעת הכי טוב למה שהולך ומבינה מה הקשר של כל דבר כך שגם יותר קל לי בימי צילום לדעת מה אני רוצה להוציא בסצינה ואחר כך לערוך אותה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה